F-117@losena.ru

МЕНЮ

НАШИ ПРОЕКТЫ

АРХИВ

Март 2024 (5)
Февраль 2024 (4)
Январь 2024 (4)
Декабрь 2023 (5)
Ноябрь 2023 (2)
Октябрь 2023 (5)

ОПРОСЫ

Каким файлобменником пользуетесь?


Money (Hebrew)


. קודם כל, הפסיקו לפחד

למה אנחנו מפחדים מהתעסקות בכסף שלנו? "מצד אחד אנחנו מרגישים שאנחנו מומחים בכסף. אחרי הכל אנחנו משתמשים בכסף הרבה פעמים ביום, אנחנו קונים דברים ומחליטים החלטות. הבעיה מופיעה כשהדברים מתקשרים לפרישה – פתאום אנחנו מרגישים שאנחנו לא באמת מבינים. כשזה מתקשר לשוק המניות, לאגרות חוב, לשאלות ממש גדולות – אנחנו מרגישים שאין לנו שום יכולת להחליט החלטות לגבי כסף", מסביר דן אריאלי, פרופסור לכלכלה התנהגותית. "בגלל זה אנחנו הולכים לכל מיני אנשים אחרים ומשלמים להם הרבה כסף להחליט בשבילנו. השאלה היא אם זה חכם. בעולם הייעוץ הכלכלי הכסף נוזל בין החריצים, הכסף נעלם, יש כל מיני עמלות ודברים שלא רואים, זה לא דבר שאנחנו מרגישים כמה אנחנו משלמים בשבילו. אנשים מהעולם הזה מנסים להפחיד אותנו שהם יודעים ואנחנו לא, שהם מקצועיים ואנחנו לא, שהם מבינים בניהול, בחשבונאות ובכלכלה ואנחנו לא. אבל האם באמת אנשים מבינים את הדברים האלה? התשובה היא שבדרך כלל לא. כשעשו מחקרים וניסו להבין כמה כסף מרוויחים אנשים מקצועיים בשנה, והאם יש אנשים שתמיד מרוויחים הרבה ואנשים שמרוויחים מעט – התשובה הייתה שגם לאנשים מקצועיים יש שינויים מהותיים בכמות הכסף שהם מרוויחים. גם מי שיש לו אסטרטגיה ספציפית יכול להרוויח הרבה בשנה אחת, מעט מאוד בשנה השנייה ואפילו להפסיד. צריכים להבין שבתחום הזה אין ממש מקצוענים והגיע הזמן לקחת שליטה ולקבל את ההחלטות בעצמנו. שתהיה לנו שנה כלכלית יותר טובה".

דן אריאלי הוא פרופסור לכלכלה התנהגותית, מרצה באוניברסיטת דיוק בארצות הברית וראש קבוצת מחקר במעבדת המדיה של MIT. ספרו "לא רציונלי ולא במקרה – הכוחות הסמויים שמעצבים את ההחלטות שלנו" נכנס לרשימת רבי המכר של "הניו יורק טיימס" וכן לרשימת ספרי השנה של אמזון לשנת 2008
2. לא השתכנעתם?

תתבגרו כבר.


3. הבינו איך בנוי תלוש המשכורת שלכם

הוא דק, לבן, מאיים ומגיע פעם בחודש. הכירו את תלוש המשכורת שלכם. רובנו נוהגים להסתכל על השורה התחתונה – כמה כסף אנחנו מקבלים עכשיו – אבל מעבר לאותו מקבץ ספרות יש עוד כמה דברים שכדאי להכיר. יועץ המס אלי חלמיש מפרק את כל מה שחשוב לדעת.

פרטים אישיים ונתוני העסקה:

סוג משרה – חודשית/יומית.
בסיס השכר – לפי שעות/ימים/משרה מלאה.
דירוג ודרגה – סעיף שמתייחס בעיקר לעובדי מדינה המקבלים תגמול נוסף בהתאם לוותק ולדרגה.
מצב משפחתי – משפיע על נקודות הזיכוי שמגיעות ממס הכנסה. נכון לשנת 2013 לגבר מגיעות 2.5 נקודות ולאישה 2.75 נקודות. ילדים מוסיפים נקודות אקסטרה, בעיקר לאימהות אבל גם לאבות לילדים עד גיל 3.

רכיבי השכר:

תיאור התשלום – מורכב משכר היסוד, החזרי נסיעות ודמי הבראה שמשלם המעסיק.
ניכויים – תשלומים קבועים של ביטוח לאומי, מס הכנסה ומס בריאות שמשלם העובד. ניכוי של הפרשה פנסיונית בגובה חמישה אחוזים יכול לבוא לידי ביטוי בכוכבית או במינוחים משתנים בטור הניכויים.

נתונים נוספים:

נתונים כמותיים נוספים על היקף העבודה שלכם באותו החודש: ימי עבודה ושעות עבודה פר אותו חודש, שעות עבודה פר יום, שעות היעדרות, נקודות זכות וכו'.

נקודות נוספות שחשוב לדעת:

+ שכר המינימום החודשי ושכר המינימום השעתי חייבים להופיע על התלוש. שכר המינימום החודשי עומד כיום על 4,300 ש"ח, השכר השעתי 23.14 ש"ח.
+ כל עובד שכיר חייב לקבל החזר נסיעות ושעות נוספות: יותר מתשע שעות עבודה ביום – תשלום של 125 אחוז ובסופ"ש 150־200 אחוז מהשכר הרגיל.
+ עובד במשרה מלאה זכאי ליום וחצי מחלה בחודש. בשנתיים הראשונות זכאי העובד ליום חופשה אחד בחודש.
4. קחו קורס בכלכלה

אג"ח, פק"מ, קרנות, סיכון, מדדים ושאר ניימדרופינג מעולם הכלכלה מוכרים לכולנו מהעיתון. בתכל'ס לרובנו אין באמת מושג מה כל זה אומר. לא חייבים להיות סטנלי פישר בשביל לדעת להתנהל נכון מבחינה כלכלית, אבל זה לא אומר שיש לנו פטור מלגלות אחריות מינימלית ולפחות להבין מה קורה עם הכסף שלנו. כשחושבים על זה, הרי זה לא באמת הגיוני שזרים גמורים יחליטו על הכסף שלנו בזמן שאנחנו מחווירים מבוֹרוּת של מושגי בסיס. כיום השוק מוצף במגוון של קורסים ידידותיים בכל הרמות, גם כאלה שמיועדים להדיוט הממוצע. "פעמונים", לדוגמה, היא עמותה שפועלת ללא מטרת רווח זה יותר מעשור ומציעה בנושא סדנאות, הרצאות ואפילו ליווי אישי למשפחות וליחידים שרוצים ללמוד להתנהל נכון כלכלית – וכל אלה בחינם.

"הקריטריון היחיד הוא מידת המוטיבציה לעזור לעצמך. אנחנו מקבלים את כולם", מספר דובר העמותה דידי רוזנברג ומוסיף שאפילו משפחות ממעמד הביניים שמכניסות 20 אלף ש"ח בחודש פונות לקבלת סיוע. "אנחנו פה רק בשביל להחזיק את היד ולהדריך. המתנדבים עוברים הכשרה מלאה ומלווים כל משפחה באופן אישי, עוברים על כל הניירת, עושים שיקוף הכנסות והוצאות, בונים יחד תקציב וסדרי עדיפויות ובודקים איך מצמצמים את הפער. אנחנו גם עובדים עם יועצים תעסוקתיים שעוזרים לראות איך אפשר להגדיל את ההכנסות".

קורסים שמעניקים היכרות מעמיקה יותר ובדרך כלל כרוכים בתשלום אפשר למצוא במכללות, בתי השקעות וגם אצל גורמים פרטיים. המאמנת הפיננסית מיכל ליבנה מציעה קורס שמיועד לנשים בלבד, לא נשמע פמיניסטי למדי ברושם ראשוני אך מתגלה בהמשך כאופציה ראויה נטולת אכילות ראש מיותרות. ליבנה מפרטת: "אנחנו צריכות להכיר את עולם הכסף שלנו, לדעת לנהל דיאלוג וזוגיות פיננסית עם הבנק, להכיר את מחסני הכסף ואת ההתנהלות באמצעות השקעות – זה משהו שצריך ללמוד. נשים מחפשות מסגרת רכה ונינוחה יותר בלי חישובים ונוסחאות מסובכות, שתפיג את הפחדים מלהפסיד כסף, תלמד איך להיזהר ממוקשים ותכיר חלופות מותאמות ליעדים וצרכים האישיים של כל אחת".
5. אל תסמכו על תוכניות כלכלה בטלוויזיה

מקרה קיצון של בגידת התוכניות הכלכליות ברצון העם – או בשפה פחות פומפוזית בצרכים האמיתיים של הצופים שלהם – היה הראיון של שרון גל עם דפני ליף. אז – באופן דומה ל"תחקיר הסנדוויצ'ים" האחרון של ערוץ 10 על רשת הקפה הזולה קופיקס – בחרו אנשי הכלכלה של הערוץ לפתוח חזית עם הגורמים שמיטיבים עם הבסיס הרחב של הצופים שלהם: אנשי המעמד הבינוני הנשחק. במקום לחשוב על האינטרס הציבורי הנכון ועל המגמה החיובית למלחמה בעושק משלמי המסים, במקום לשמש כגוף משכיל להמונים שאינם יודעים באמת מה הולך בכיס שלהם, במקום להטות כתף למהלך חברתי חסר תקדים – בחרו התוכניות הכלכליות להפנות עורף לאלו שמרכיבים אחוז ניכר מבסיס הצופים שלהם.

הדוגמאות האלה הן כאמור מקרי קיצון, אבל הן חריגות לא במהותן אלא רק בעוצמת הנכונות להשתין מהמקפצה על הראש שלנו. מלכתחילה תוכניות הכלכלה בגדו בתפקידן המקורי, ואין להן שום עניין להסביר לצופים בפשטות את עולם הכלכלה המורכב שהם חייבים להבין בעידן שלנו. האמת היא שהן אפילו לא אשמות. תוכניות הכלכלה הן רק גילום חדש של עיתונות הכלכלה מבית מדרשם של "דה־מרקר" ו"כלכליסט", שעוד לפני שנים ארוכות גילתה את הפוטנציאל המסחרי שיש ב"לדבר על כסף בגובה העיניים", אבל מסרבת ליטול את האחריות האמיתית הנדרשת ממי שבוחר לעשות זאת.

המהפכה החלה ב"דה־מרקר" – שלטוב ולרע זיהה את סימני המהפכה יותר מעשור לפני שהיא פרצה: בעולם התקשורת הגווע השכילו מייסדיו להבין שאנחנו בורים מוחלטים בכל מה שנוגע לחשבונות שלנו ושאין לנו שום דרך להבין את העניינים באמצעות השיח הכלכלי הרגיל, שהוא מסובך מדי בשביל ההדיוט הממוצע, ועל כן החליטו להציג בפנינו מוצר נגיש וקליל שיספק את הדרישה המודרנית להפסיק להיות עדר ולהתחיל ליטול אחריות על הכסף שלנו. לא חלפו להן אלא שמונה שנים עליזות ו"כלכליסט" הצטרף, כשהוא מלמד את האב הקדמון שלו דבר אחד או שניים על קלילות ונגישות, ואז הגיעה הטלוויזיה והראתה לשני היומונים האלה כמה נמוך אפשר לרדת.

העניין הוא שהתקשורת הכלכלית העממית היא דבר חשוב, כמו שאפשר ללמוד מחדירת הכתבות של שאול אמסטרדמסקי ב"כלכליסט", למשל, אלא שהוא נוף די נדיר: העיתונים הכלכליים העממיים, שלכאורה ביקשו להביא את הכלכלה אל העם, בחרו בעצם כמעט מיד בשני מסלולים די דפוקים: להפוך את הכלכלה לבידור ולהמשיך ולדבוק בשיח כלכלי בלתי נגיש. כך אפשר למצוא ב"כלכליסט" וב"דה־מרקר" כתבות שמזנות לחלוטין את השיח הכלכלי והופכות אותו לשטחי ועלוב (כתבות צרכנות מביכות, תחקירים נוקבים על דירות יוקרה, השוואת מחירים), ולצדן כתבות הארד קור שצריך תואר מלונדון סקול אוף אקונומוקיס כדי לפענח את כותרת המשנה שלהן.

תוכניות הכלכלה בטלוויזיה היו אמורות להיות פתח לציבור הרחב של הצופים אל הטרה אינקוגניטה של הבלינג, אבל במקום זה בחרו, כמו שהטלוויזיה המסחרית כמעט תמיד בוחרת, להתייחס אל הצופה כאל בעל אינטליגנציה של חולד, להתמקד בבידוריזציה של הכלכלה, ובמקום ללמד את הצופה – לחנך אותו. כך פינת הכלכלה של תוכנית חדשות לייט נייט תוצג יותר באמצעות משקפיו האלטון ג'וניים של ה"מומחה", מאשר תעביר מידע אמיתי ובעל ערך כלשהו; וכך "לילה כלכלי" לא תהסס להעמיד אל הקיר את מנהיגת מעמד הפועלים החדשה. בידור ודמגוגיה.

אבל לא צריך להגזים. המילה "בגידה" שנעשה בה כאן שימוש היא קצת מוגזמת. כבר מזמן לא צריך לצפות מגופים שיש להם "תפקיד ציבורי", אשכרה לממש אותו. רק צריך להיות צופה חכם ולהבין שהצפייה ב"לילה כלכלי" או "תוכנית חיסכון" אינה שונה מהותית מהצפייה ב"הכוכב הבא": בשני המקרים הגוף המשדר יעשה הכל כדי לתת לצופים תחושה של ערך מוסף כשבעצם הם מקבלים את הצורה הנחותה ביותר של בידור. באחד זו זמרה באחד זה כסף. יו סיי פוטטו, איי סיי פוטאטו – אין באמת הבדל.

ואם להיות באמת צופה עם אג'נדה, אז תוכניות הכלכלה וכל תקשורת הכלכלה, בדיוק כמו תחרויות ריאליטי, הן מירוק המצפון, ממש כמו הטלת בקבוקי פלסטיק למכלאות המחזור: זה נותן תחושה מספקת של עשייה שמאפשרת להמשיך להיות בטטת כורסה חסרת אחריות של ממש. מי שממחזר בקבוקים שילם את מס השמירה על הסביבה ויכול להמשיך לטנף, מי שראה "הכוכב הבא" עשה צ'ק על צריכת התרבות היומית ויכול לוותר על ספר, ומי שראה תוכנית כלכלה עשה את שלו מבחינת החינוך העצמי להבנה פיננסית ויכול להמשיך להיות עבד, כמו שהזכייניות אוהבות אותו.


6. נהלו מעקב אחר הכסף שלכם

כסף הוא מושג מופשט וזו אחת הסיבות מדוע כל כך קשה לנו לעקוב אחריו. אבל היום, בזכות הסמארטפון שלכם, תוכלו להיות עם היד על הדופק של העו"ש ולדעת תמיד איפה אתם עומדים.

קודם כל, הורידו את האפליקציה של הבנק שלכם. לכל הבנקים הגדולים יש היום אפליקציות מצוינות שתוכלו לנהל בעזרתן את החשבון שלכם, לבצע העברות בנקאיות, לבדוק את חיובי האשראי, להזמין פנקסי צ'קים ואפילו להפקיד דרכה כאלה שתקבלו. בכלל, אם אתם רוצים להתחיל להתנהל נכון עם הכסף שלכם (או עם המינוס שלכם) כדאי שתבקרו את חשבון הבנק שלכם לפחות פעם בשבוע. אבל כדי לעשות שינוי אמיתי לא מספיק לבדוק את החשבון פעם בשבוע אלא כדאי לנהל יומן הוצאות, דבר מבאס כשלעצמו, אבל יש לא מעט אפליקציות שיהפכו בשבילכם את הייאוש לנוח יותר.

אם אתם בעלים של אייפון תורידו את "כמה שילמתי", אפליקציית ניהול הוצאות קצת מכוערת אבל אחת שעושה את העבודה. "כמה שילמתי" מתחברת לכל חברות האשראי והיא מתעדכנת אחרי כל רכישה. בעלי אנדרואיד יכולים לנסות את "פשוט לחסוך" שעושה דברים דומים.
אם אתם חיים עם שותפים או עם בן זוג (ומערכת היחסים שלכם לא הבשילה לשלב החשבון המשותף) אתם בטח יודעים איזה כאב ראש זה לנהל את החובות המשותפים. אפליקציית SplitWise תעזור לכם לעשות את זה באלגנטיות ותהפוך את החיים של כל המעורבים בדבר לקלים יותר.

עוד אפליקציה שתעזור לכם לשמור על הכסף שלכם היא "לא ידפקו אותי יותר" (מה יש לאפליקציות כסף ישראליות ושמות נוראיים?). זוכרים את הדיל הזה שהציעו לכם בסלקום לפני שנה לשלם רק 9.90 ש"ח לחודש במשך שלושה חודשים ואחרי זה המחיר קופץ למיליון דולר ליום? הדיל הזה שאתם לא מצליחים להירדם בגללו בלילה ומבטיחים לעצמכם שמחר תתקשרו לסלקום וזה אף לא קורה? כן, הדיל הזה שממלא אתכם בשנאה עצמית וחוסר אמון גורף במין האנושי? אז אתם לא לבד ובשביל אנשים כמונו המציאו את האפליקציה הזאת שזוכרת בשבילכם את כל החוזים האלה עם השטן ומנג'סת לכם לבטל אותם בזמן הנכון.
7. ממש רוצים להמר על הכסף שלכם? התחילו לסחור במניות

כל מי שנכנס לעסק הזה יודע שאין דבר מרגש כמו להמר על הכסף שלכם בבורסה ולראות אותו משנה צבעים מירוק לאדום ובחזרה. למשקיע הקטן מומלץ בדרך כלל לעשות את זה דרך הבנק שלו ולא דרך חברת השקעות. הדבר הכי חשוב שצריך לזכור כשמתחילים להשקיע בבורסה הוא שיש עמלה גבוהה שהבנק לוקח מכם על כל פעולה, אבל ממש כמו בבאזר טורקי, גם עם הבנק אפשר להתמקח ולהוריד את העמלה הזאת לסכום כמעט אפסי.

ההמלצה לכל מי שנכנס לעסק הזה היא לצרוך כמה שיותר ידע בנושא לפני שמתחילים, בין אם זה קורס, ספר או מנטור שכבר בעניין, ולא לנסות ללמוד על הדרך. הרבה אנשים הפסידו הרבה כסף בדרך הזו ולכן לפני שאתם משקיעים כסף אמיתי בבורסה, כדאי שתפתחו חשבון וירטואלי ותתנסו לתקופה קצרה בכסף לא אמיתי ותראו איך העיסוק הזה מרגיש לכם. הטיפ הכי טוב הוא שבמקביל תתחילו לקרוא פורומים (כמו פורום דיבורסה המצוין) ואחרי שתיישמו חלק מההמלצות של האנשים הקבועים שם על הכסף הווירטואלי שלכם, מהר מאוד תבינו מי שם מבין עניין וכדאי להקשיב לו ומי סתם מדבר (ולא חסר כאלה).

מעבר לכך, כדאי שתהיה לכם אסטרטגיה. יש שני סוגי משקיעים: אנשי הסחר היומי שבדרך כלל מחפשים את הכסף הגדול ומדי פעם גם נופלים בגדול, ויש את אלה שרואים בזה אפיק השקעה סולידי ומפזרים את הביצים שלהם בסלים רבים. לא משנה מה החלטתם בכל מקרה אל תזגזגו – אם אתה רצים למרחקי–
  • 0
Информация
Посетители, находящиеся в группе Гости, не могут оставлять комментарии к данной публикации.

Яндекс цитирования
Рейтинг@Mail.ru